רבאח נ' הכשרת הישוב ביטוחים בע"מ ואח'

פסק דין

עסקינן בתביעה לפיצוי התובע בגין הנזק שנגרם לרכבו עקב תאונת דרכים מיום 4.6.11.

התובע הוא הבעלים של רכב מסוג פיאט מס' רישוי 63-917-51.

עפ"י הנטען בכתב התביעה, בתאריך הנ"ל ובזמן שהתובע נהג ברכבו באחד הכבישים בכפר דיר חנא, ראה משאית עומדת בצד ימין של הכביש ובניצב לכביש, לאור כך ביקש לעקוף את המשאית, ולפתע החלה המשאית בנסיעה לאחור ופגעה בצד הימני של רכבו.

מדובר במשאית מס' רישוי 85-039-58 ששייכת לנתבע 2 ובה נהג הנתבע 3, ואשר היתה מבוטחת אצל הנתבעת 1 בפוליסת ביטוח אחריות לנזקי צד ג'.

הנתבעת 1 הגישה כתב הגנה מטעמה מבלי לתת ייצוג משפטי לשאר הנתבעים מחמת כך שלא קיבלה כל הודעה על אירוע התאונה, ובשל כך לא עלה בידה לבדוק את נסיבות התאונה.

הנתבעים 2 ו-3 הגישו כתב הגנה מטעמם ובו הוכחשה אחריותו של הנתבע 3 לאירוע התאונה, ונטען כי רכב התובע סטה מהכביש ופגע במשאית אשר היתה בעצירה מוחלטת בצד הכביש.

מאחר שהנתבעים 2 ו-3 לא התייצבו לדיון הקודם, ניתן נגדם פסק דין על מלוא סכום התביעה, אך בדיון היום הסכים התובע לבטל את פסק הדין כנגד הנתבע 3.

בישיבת היום העידו לפניי התובע והנתבע 3.

התובע חזר על גרסתו שבכתב התביעה ואילו הנתבע 3 אישר כי הוא זה שפגע ברכב התובע כאשר החל בנסיעה לאחור.

ברור אם כן, כי עיקר האחריות רובצת על הנתבע 3 אשר החל בנסיעה לאחור תוך חסימת נתיב נסיעת רכב התובע מבלי לאפשר לו לעבור בבטחה.

יחד עם זאת, אין לפטור את התובע מרשלנות תורמת, שכן מעדותו מתברר כי עקף את המשאית מבלי להתרחק ממנה באופן שיאפשר לו לעקוף אותה בבטחה, אף שיכול היה לעשות כן אם היה מבצע את העקיפה בנתיב השמאלי של הכביש.

אשר על כן, אני מעמידה את אשמו התורם של התובע על 10%.

אשר לנזק – התובע צירף חוות דעת שמאי לפיה הנזק שנגרם לרכבו עומד על 11,519 ₪, נזק זה אינו שנוי במחלוקת.

בנוסף לכך, יש לפצות את התובע בגין שכר טרחת השמאי בסך של 1,200 ₪. פרט לאמור, לא מצאתי מקום לפסוק פיצויים בגין ראשי נזק נוספים.

לאחר ששקלתי טענות הנתבעת 1, לא מצאתי הצדקה לפטור אותה מחבותה לפי הפוליסה, הגם שאין מחלוקת כי לא נמסרה לה הודעה אודות קרות התאונה, וזאת לאחר ששוכנעתי כי אי מתן ההודעה לא היה בו כדי להכשיל או להכביד על בירור החבות.

לא אסיים מבלי להתעכב על פסק הדין שניתן כנגד הנתבע 2. על אף שהתובע לא ביקש לבטל את פסק הדין נגדו, ולאור התוצאה אליה הגעתי, הן ביחס לשאלת האחריות והן ביחס לשאלת הכיסוי הביטוחי של הנתבעת 1, ובהינתן הדעת כי הנתבע 2 הוא רק הבעלים של הרכב ולא היה מעורב בדרך כלשהי בקרות התאונה – אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן נגדו ביום 30.09.13 ומורה על דחיית התביעה נגדו ללא צו להוצאות.

בנסיבות אלה, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים 1 ו-3, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 11,447 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת התביעה ועד היום. לסכום זה יש להוסיף שכר טרחת עו"ד בשיעור של 17.5% ומע"מ והחזר אגרה ששולמה כשהיא משוערכת נכון להיום.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתקים מפסק הדין לצדדים.